סופר אקונומי ישראל בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון

החלטה

1.בפני בקשת המבקשת להטיל על המשיבה, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, ככל שהתביעה נגדה תידחה.

המדובר בתביעה כספית בגין יתרות חוב שנותרו, לטענת המשיבה, בגין עבודות תכנון שביצעה עבור המבקשת.

המבקשת טענה בכתב הגנתה, כי דין התביעה להידחות על הסף, בשל טענות התיישנות והשתק- לאור סעיף המופיע בהתקשרות הצדדים על פיו נקבע, כי המשיבה תוכל להגיש חשבוניות בתקופה של 3 שנים, מיום ביצוע השירותים, אחרת ייחשב כאילו ויתרה על קבלת התשלום. לחילופין, טענה מבקשת בכתב הגנתה לסילוק על הסף בשל שיהוי של כ- 9 שנים בהגשת התביעה ובשל היות התביעה טרדנית וקנטרנית.

לגופם של דברים טענה המבקשת, כי המשיבה לא קיימה את התחייבויותיה ולא ביצעה את מלוא השירותים להם התחייבה. המבקשת טענה כי בהתנהלותה, גרמה המשיבה לעיכובים בביצוע העבודות ולנזקים כספיים (אשר פורטו בכתב ההגנה), עד כדי הפסקת ההתקשרות עם המשיבה והתקשרות עם מתכננים אחרים.

המבקשת הפנתה בבקשתה לכך, שהמשיבה לא שילמה את האגרה לרשם החברות במהלך 9 השנים האחרונות ויתרת החוב בגין אי תשלום האגרה העומדת על סך 13,300 ₪, מצביעה על יכולת כלכלית ירודה ומוסר תשלומים נמוך.

2. המשיבה התנגדה לבקשה. לטענת המשיבה סכויי התביעה גבוהים שכן אף המבקשת הודתה, כי לא שילמה את מלוא התמורה. לטענת המשיבה, קיזזה המבקשת סכומים מהתמורה שהגיעה לה, ללא כל בסיס. כן טענה המשיבה, כי מצבה הכלכלי טוב, וכי בבקשה לא הוצגה כל ראייה אובייקטיבית, או ממשית, למצב כלכלי קשה.

לטענת המשיבה, המדובר בחברה פעילה העובדת עם הרבה רשויות מקומיות ודי בתשלומים המתקבלים מרשויות אלו, כדי לכסות הוצאות, ככל שייפסקו כנגדה. המשיבה הפנתה לפסק בורר על פיו הינה מקבלת תשלומים חודשיים מעיריית באקה ג'ת במסגרת תיק איחוד של עירייה זו.

דיון:

3.צודקת המשיבה בטענתה, כי חיוב תובע בהפקדת ערובה, ייעשה במקרים נדירים בלבד, על מנת שלא תחסם דרכו של תובע דל אמצעים, אל בית המשפט.

יחד עם זאת, כבר נקבע בפסיקה, כי הדברים אמורים בתובע שאינו חברה, שכן ביחס לחברה, המדובר בהליך שגרתי, הנובע משיקול הדעת הרחב המוענק לבית המשפט, על פי סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות") הקובע:

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה, או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את הליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר, כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה, כי יש ביכולתה לשלם הוצאות הנתבע אם יזכה בדין"

על פי הפסיקה, הגם שחיוב בהוצאות, על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי- השתמ"ד, יעשה לעיתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד, הרי שבכל המתייחס לתובעת שהינה חברה שאחריות בעלי מניותיה מוגבלות, קיימת חזקה שיש מקום לחייבה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן, קיימים בנסיבות העניין, טעמים לסתור.

כלומר, על פי סעיף 353א' לחוק החברות, כשמדובר בתובעת שהינה חברה כאמור, חל על החברה הנטל להוכיח, כי תוכל לשאת בהוצאות, ככל שהתביעה תידחה (ראה בעניין זה, בש"א (נצרת) 1905/08 הכשרת הישוב מוטלים (1995) בע"מ נ' אטיב פיינסט בע"מ, בש"א (ת"א) 15811/08 פקיד שומה חולן נ' רשת מסעדות שווארמה שלנו בע"מ, רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי זיסר, ת"א (ת"א) 33536/05 אסתר טכנולוגיות נ' הדבר בע"מ ואח').

4.ומן הכלל אל הפרט: בנסיבות העניין, אינני סבורה, כי ניתן לקבוע, בשלב זה, כי סיכויי התביעה גבוהים ברמה כזו אשר תביא לדחיית בקשת המבקשת. עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה, מעלה כי לכל אחד מהצדדים טענות כבדות משקל אשר הינן טענות עובדתיות, אותן יצטרך בית המשפט לבחון ולהכריע לאחר שמיעת עדויות ועיון בראיות, הגם המשיבה תצטרך להתמודד קודם כל, עם טענת ההתיישנות והמניעות לאור הסעיף בהסכם, אליו הפנתה המבקשת.

5.לפיכך, השיקול המכריע לעניין הבקשה שבפני, הינו מצבה הכלכלי של המשיבה:

לאור טענות המבקשת ובהתאם לפסיקה ביחס לפרשנות סעיף 353א' כמפורט לעיל, מן הראוי היה שהמשיבה תציג ותפרט, באופן פוזיטיבי, נתונים המצביעים על כך שמצבה הכלכלי איתן וכי תוכל לעמוד בעתיד בתשלום ההוצאות, ככל שייפסקו נגדה.

דוגמא לנתונים המהווים הרמת הנטל הוכחת יכולת כלכלית ביחס לבקשה מסוג זה, ניתן לראות בבש"א 3047/08 גרשטיין דוד ואח' נגד גלריית עדן בע"מ, שם נקבע, כי החברה הציגה נתונים המצביעים על יציבותה הכלכלית בכך שצרפה מסמך מהבנק לעניין מחזורה העסקי, כיבוד התחייבויותיה והיתרה בחשבונה וכן הציגה אישור מרו"ח של החברה לגבי רווחיה, הדוחות המבוקרים ותדפיס מרשם החברות לגבי העדר שעבודים על שמה.

במקרה דנן, לא הציגה המשיבה יכולת כלכלית המגובה בדוחות מטעם רו"ח, או מהבנק, או מגוף רלוונטי אחר. כל שהציגה המשיבה הינו פסק בורר שניתן לטובתה כנגד עיריה, על פיו הינה מקבלת תשלומים חודשיים במסגרת תיק ההוצל"פ שנפתח כנגד אותה עיריה. כן טענה המשיבה, כי היא עובדת עם רשויות מקומיות רבות. בעניין זה צודקת המבקשת בטענתה, כי אין בכך כדי להעיד על מצבה הכלכלי של המשיבה. בהעדר נתונים בדבר התחייבויותיה העתידיות והיקף חובותיה של המשיבה, אין בטענה הכללית לעניין היקף התקשרותה עם רשויות מקומיות,או קבלת כספים במסגרת תיק הוצל"פ שפתחה כנגד אחת העיריות, כדי להעיד על חוסנה הכלכלי.

זאת ועוד המשיבה אף לא הציגה כל הסבר לכך שלא שילמה את האגרה לרשם החברות, במשך תקופה כה ארוכה של 9 שנים ויש בכך כדי להטיל ספק במצבה הכלכלי והתנהלותה הכספית.